טרה פורמינג בלעז. טכנולוגיה שהייתה ברור זמינה לעתיקים, ואולי עוד לנוטרים. בניו גארדיאן מצאנו את מטה הטרה-פורמינג שהפך כנראה את עדן למקום הנעים והנחמד שהוא היום. הפעלנו את המטה על אנכי וזה אכן עבד.

אז ככה - קודם כל, יימיר קפוא… זה לא כל כך הגיוני בהתחשב בעובדה שיש לו מצד אחד שמש ומצד שני כוכב לכת בוער. אלא אם כן, כמובן, הוא רחוק מאוד מהשמש ומכוכב הלכת הבוער… זה נכון, או אולי רצוי לשנות אותו לכוכב השלישי…

— תומתומיקו 2013/11/17 11:34

יש הרבה כוכבים שהם רחוקים מספיק מהשמש להיות קפואים (יותר או פחות). יימיר קפוא, אבל לא קפוא כבד, אלא קפוא בסביבות בין 10 ל -50 מעלות. עדיין ניתן לחיים. כוכב כזה חייב להיות בחלק הפנימי של מערכת השמש.

סלאמנדרה יושבת סביב כוכב. שניהם קפואים עמוק כי הם ממש ממש רחוקים. הם בחלק החיצוני של מערכת השמש מנטיקור. בהתאמה הם לא ניתנים לחיים. עד שהבעירו את הכוכב הגדול, ורק אז, הירחים של אותו כוכב נהיו ניתנים ליישוב.

— ש. 2013/11/18 08:04

תומוי:

1. מרחק הוא לא הפונקציה היחידה. הקוטב הדרומי, לדוגמא, אינו רחוק יותר מהשמש מהקוטב הצפוני, והוא הרבה יותר קר.
2. המרחק בין פלנטות, אפילו שכנות, יכול להיות גדול יותר מהמרחק של פלנטה מהשמש. הפלנטה הרביעית במערכת שלנו נמצאת במרחק 200 עד 250 מיליון ק“מ מהשמש, ואילו החמישית נמצאת במרחק 750 עד 800 מיליון ק”מ מהשמש. אז המרחק של מאדים מהשמש תמיד קטן יותר מהמרחק שלו לצדק. ואפילו במרחק הקטן הזה הטמפרטורה הממוצעת על פניו היא 60 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

שמופ:

1. טמפרטורה של מינוס 50 מעלות לא נשמעת לי מספיק קרה כדי להצדיק שם כמו “ימיר”. זה יותר חם גם ממאדים וגם מהקוטב הדרומי. אולי אם הפלנטה סובלת מסופות שלג תמידיות זה יכול לעבוד, אבל למה להתקמצן? בוא נלך על 180 מעלות מתחת לאפס. מספר עגול ויפה. כדי לחיות בכזו טמפרטורה אתה צריך או טכנולוגיה בסיסית או התאמה פיזיולוגית לסביבה, אבל כשנהיה ממש קר יורד שלג של מתאן. ובשאר הזמן יש אגמי מתאן שאפשר להפליג על פניהם.
2. סלמנדרה יושבת סביב כוכב לכת בוער. נא להקפיד.

— ד“ר שֶׁרוׂל 2013/11/19 21:29

1. במקור חשבתי על מקום קפוא שניתן ליישוב על ידי בני אדם (חיים כמו אסקימוסים). בו בזמן, הרעיון שלך מגניב. שיהיה 180 מתחת לאפס (200 לא עגול יותר, מה דעתה של גולי בנידון?). היות ואין התאמות ביולוגיות במנטיקור(כאן צריך עזרה מטיאנט או גורם מקצועי דומה) , אעדיף ללכת על הפתרון של טכנולוגיה. האם ביימיר כולם הולכים ב mega_cold_super_mech_machine? :)
2. nit picking

— איוב

1. גולי תגיב בזמן ובעוצמה שהיא תמצא לנכון, אבל במעלות 180 זה יותר עגול מ-200. כמו שאמר הרס”ר: אני רוצה את הבזנטים תקועים בזווית ישרה של מאה מעלות.
2. …is my middle name - מה שמזכיר לי, הערה קטנונית נוספת לתום, ימיר נכתב עם יו“ד אחת, וגם זה בקושי.

— השרול ממקודם

1. אתה רציני? עם יוד אחת?!? כי זה שם עברי ידוע? איך הסקת את זה? לפי צורת ההגייה צריכות להיות שתי יודים.
2. נכון שטמפרטורה היא לא פונקציה של מרחק מהשמש ותו לא, יכולה לדוגמא, להיות פעילות גאותרמית חזקה המייצרת חום, אבל כדי שתוכל לתמוך בחיים מורכבים (לא באקסטרמופילים) היא צריכה להיות מאוד רצינית ומאוד קרובה לפני השטח.

— תומוי קטנונוי

אם רק לשמות עבריים ידועים יש איות נכון, מה עוצר אותך מלכתוב יופיטר בשני יו”ד? אני אגיד לך מה - זה פשוט לא נכון. כמו יימיר.

למרות ההרגל המגונה להכפיל כל יו“ד שבאה בראש תיבה, האמת (האובייקטיבית!) היא שיש רק סיבה טובה אחת לשני יו”ד: כשהראשונה עיצור והשניה תנועה. וזה תקף בעיקר בכתיב מלא (שזו, להזכירך, צורת הכתיב האומוסקסואלית). כך, לדוגמא, ניתן לכתוב “יידרוך” - היו“ד הראשונה היא העיצור Y, והשניה מוסיפה לה את התנועה I. היו”ד השניה ממלאת את מקום החיריק שהיה יכול להופיע מתחת לראשונה.

אבל בימיר יש רק יו“ד אחת, ולמרבה הפלא, היא תנועה. כתיב אינטואיטיבי יותר יהיה “אימיר”, או “הימיר”, אלא שהאל”ף והה“א העיצוריות הן תוספת של האוזן הישראלית. למעשה אין שם שום עיצור. רק תנועת I. אז להבא, יו”ד אחת. Respect my authoritaaaa, biaatch!

ולמה אתה תמיד ממהר לקפוץ לאקסטרמופילים? האזור המשווני של הירח, שנמצא באותו מרחק מהשמש כמו כדור-הארץ, מתהדר בטמפרטורה ממוצעת של 50 מעלות מתחת לאפס. איך זה? פעילות געשית? טמפרטורה של פלנטה היא עניין מורכב, וגורמים כמו אלבדו והרכב האטמוספירה משחקים בו תפקידים קריטיים. אם תצבע את כדור-הארץ בלבן אני מבטיח לך שאנשים יפסיקו להיות מוטרדים מההתחממות הגלובאלית. _{ומכל דבר אחר שלא כולל הישרדות בחברה הקאניבאליסטית שתיווצר. בעצם, זה יכול להיות setting די מגניב לשחק בו…}

— שרולוי יודעוי הכולוי