ל'פוטש
גן־עדן צמחי, עולם־הבית של אנשי־הטחב.
נכבש על־ידי מנטיקור לפני 17 שנה, ולקח להם 5 שנים – בהן הם הספיקו לייבא כ־300,000 איש ולבנות תשתיות וערים – לפני שהם הבינו שהם הרסו את הקשר בין אנשי־הטחב לתפטירים התת־קרקעיים שלהם ומוטטו לחלוטין את האקולוגיה המקומית העדינה. מנטיקור – שבונה על ל'פוטש כקרש קפיצה לבסיליסק, ומשם לתנועת מלקחיים נגד טיאנת' – ממשיכה לתמוך בהם באופן רשמי, אך מעשית הם חיים בחברה פוסט־אפוקליפטית בעולם דל, ארור וסחוף סופות אבק.
הדור הראשון של המתיישבים הם מקצוענים שגודלו במיוחד לצורך העניין, אך הדור השני, שנולד במקום (כאשר הוא גודל בתוך מבחנות עד גיל 12 ואז שוחרר לאוויר העולם), באווירה של תקווה אינסופית, ואז הכל התמוטט והיום הם כולם בנדיטים ופושטאקים.
מנטיקור עצמה מחביאה את האמת מכל תושביה, ומחוץ לל'פוץ יודעים שתושביה הגיעו לשם בצורה לא חוקית, התיישבו באזורים עם גזע זר והרגו אותו. עד כמה שהאומה המנטיקורית יודעת, כל העולם נמצא בהסגר.
בעיר הופ (Hope) חיים ארבעה פושטאקים כאלה:
- כיילב, היה אמור לגדול להיות מהנדס מחשבים, נתפס אחרי פשע קיברנטי שבו הוא הקצה מחדש משאבים ומכר אותם, אוהד של מועדון הכדורגל ג'יידד (Hope's Jaded)
- מארטין, נתפס על שימוש מבזה במערכות ההידרופוניקה, אוהד של הסאנדסטורמז (Hope's Sandstorms)
- סאני, יצרנית סמים שנתפסה, אוהדת של הג'יידד
- נואה (נו), חלוץ לשעבר עבור הסאנדסטורמז, נפצע, נתפס בעת שניסה להתגנב לחללית שנוסעת למנטיקור כדי לעבור ניתוח ולחזור לשחק
הבסיס הרעיוני המפוקפק לעולם הפטריות
