הבדלים

כאן מוצגים ההבדלים בין הגרסה שנבחרה והגרסה הנוכחית של הדף.

--- seeds:tech_affinity [2013/11/10 20:33]
dm
+++ seeds:tech_affinity [2013/11/22 16:40] (הגרסה הנוכחית)
dm סטאטס לדף הראשי
@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 ====== לחישה למכונות ======
+{{:seeds:tech2.jpg?400 |}}
 [[נארדין]] רץ במורד מסדרון כמו מטורף, גפיים מתנופפות לכל הכיוונים. לפתע הוא בולם, מחליק כמה מטרים, נחפז בחזרה על ארבעותיו ונעצר מול לוח בקרה אלקטרוני.
-במאמץ ניכר הוא מייצב את נשימתו ומכחכח בגרונו. "שלום לך אדון מנעול", הוא לוחש. "אתה נראה עסוק היום. שומר על הדלת החשובה הזו. מאד יפה לך. תגיד, אם אני", הוא ממשיך בזמן שהוא מפרק את הפאנל הקדמי, "נורא רוצה לבדוק מה יש שם מאחורה, רק ליתר בטחון, יש סיכוי ש..." הוא מתעסק קצת מאחורי הפאנל. "בטח שזה נשאר בינינו. למי אני אספר? לטוסטר? אל תדאג". הוא נותן מכה קטנה מאחורי הלוח ומקטע מהקיר נפתח כדי סדק. "סחתיין גבר. אני לא אשכח את זה. כשאני אחזור אני אביא לך דיודה חדשה במקום זאת שכואבת לך, חכה ותראה".
+הוא מלטף את המנעול. "דגם S-A5\2 מיושן, כמה מזל שיש לי", הוא לוחש, "בוא נראה אם תרצה להפתח? מעט?" ידיו מחליקות על המנעול. הוא מסתכל מסביב, מוודא שאין אף אחד שרואה אותו, אז הוא מוציא מאחד מכיסיו קופסת כלים. "אני מקווה שאתה מחבב את זה," הוא אומר למנעול בשקט, בשעה שהוא תוחב לתוכו חתיכת ברזל צרה וארוכה, "כי אני..." רעש נשמע במרחק. נראדין מסתכל בחופזה מסביב, "קדימה, קדימה, שנינו יודעים שבא לך להפתח".
+קליק נשמע.
+נראדין מחליק דרך הדלת, נוגע במנעול ומשחק איתו. הדלת נסגרת מאחוריו, אך במקום להנעל אוטומטית, היא נשארת פתוחה מעט...
+===== אהבה בימי כולרה =====
+כל היום הוא רץ מסביב. רוב הציוד מיושן וזקוק לתגבור שרק הוא יכול לתת.
+"שלום לך אדון תופר", הוא לוחש למכונה העצומה שתופרת בגדים. "אתה נראה עסוק היום. אבל...", הוא מחזיק ביד חולצה עם שלושה שרוולים, "אבל, אתה חולה. במה אתה חולה? המממ... במה?" הוא מהמהם לעצמו, כאשר הוא נכנס אל תוך מעמקי המכונה העובדת, מחליק בין גלגלי שיניים קטנים וגדולים.
+הוא מקשיב למכונה. הוא שם יד על גלגל שיניים אחד, אז אחר. מאזין לקולות שעולים. "אתה לא בסדר", הוא אומר לאחד מהם. מוציא פטיש ונותן לגלגל דפיקה בודדת בחלקו העליון.
+המכונה לפתע, מתחילה להוציא חולצות עם שתי שרוולים.
+הוא מסתכל על המכונה. "סחתיין גבר. אני לא אשכח את זה. כשאני אחזור אני אביא לך דיודה חדשה במקום זאת שכואבת לך, חכה ותראה".
+הוא מלטף את המכונה שלידו בהיסח דעת, מסתכל על שאר המפעל. בשבילו המפעל חי, וכל חריקה מספרת לו סיפור... והקרקוש שהוא שמע הרגע, אומר שעוד מכונה מיושנת הפסיקה לעבוד כהלכה...
-נארדין מחזיר את הפאנל למקומו, פוסע אל תוך הסדק ונעלם. הקיר מתחיל לזוז חזרה כשהוא משרבב את חוטמו מבעד לחריץ ולוחש בכח "ואם מישהו שואל, הדלת עדיין נעולה!" ואז הסדק נסגר. המולת אנשים רצים נשמעת ממרחק. הרעש הולך ומתגבר עד שפלוגה של שומרים חמושים עוברת על פני הסדק בריצה. ואז הוא נחלש בחזרה.

Game

כלים של משתמש

כלים של אתר

הבדלים

כלים של דף