כלים של משתמש

כלים של אתר


aluf:הצקלונות

המלה “צקלון” מופיעה פה בפירוש השגוי “תרמיל קטן”, שמקובל עד היום. המלה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, כשבתקופת הרעב בארץ מגיע איש מסתורי מבעל שלשה עם “עשרים לחם שעורים וכרמל בצקלונו” (מל“ב ד' מב). כלומר, עם עשרים ככרות לחם שעורים, וגרגרי חיטה ב - כך ניחש (שם הבנזונה שקיבע את המושג) - תרמילו. רק בכתבי אוגרית שנחפרו בסוריה ב-(להיסגר על מתי) התגלתה משמעותה המקורית של המלה. פירוש השורש השמי “צקל” מופיע שם בהטיות שונות ובמובן “פרח” או “לבלב”. האיש מבעל שלשה הביא עשרים ככרות לחם, וכרמל בלבלובו.


חסרים לי כאן פרושים נפוצים אחרים (שמראים את המחלוקת באשר לפרוש המלה). רד”ק מדבר על “בקליפתו” (הפרוש הכי סביר בעיני לפי ההקשר) וקאסוטו אומר שבאוגרית “בצקל” היא שבולת טריה.

אב-בלי-יעל 2006/06/12 12:39


לגבי הכרמל - חשבתי להכניס את זה פה, אבל נדמה לי שזה יהיה קצת מבלבל. קביעת ההמלה כשלב ביניים בהבשלת החיטה נעשתה בתקופות מאוחרות יחסית, לא? ובהערה הזו אני מחדד את המשמעות בקונטקסט המקראי, ושותל קדם-הנחה שמובן המלה פירושו מובנה במקור המקראי. והרי אנחנו יודעים מה זה “כרמל” כפי שאנחנו יודעים מה זה “אפוד”, כלומר אין לנו באמת מושג. אולי נחוצה לכרמל הערה-בתוך-הערה? יש מצב כזה? דקונסטרוקציה-שיק?

מסכים לגבי הפירושים (או אולי ניחושים?) שמלפני אוגרית. יש למישהו מכם את הדיסק הזה של התנך על כל מפרשיו? או איזשהו מאגר נוח אונליין? אם לא, נוסיף את זה ל-todo list של שלישי בבוקר.

בבסטר 2006/06/12 14:09


אני דווקא הייתי מניח לדיקנסטרוקט ומכניס את זה פנימה בעדינות. משהו בסגנון:
מגיע איש עם “כרמל בצקלונו”. ב“כרמל” הכוונה כנראה לגרגרי-חיטה (פרשנים מתווכחים בדיוק על איזו רמת הבשלה בלה בלה בלה), אבל על “צקלונו” אין שום הסכמה. קאסוטו אומר ככה, זה אומר ככה, ומישהו אומר שזה תיק קטן על מקל ודווקא הפרוש הזה נתפס.

כאן תוכל למצוא לא מעט פרשנים.

אב-בלי-יעל 2006/06/14 01:46


סבבה, לגבי הכרמל - אבל מה זאת אומרת אין הסכמה לגבי הציקלון? ה“תיק קטן” נתפס לפני גילוי כתבי אוגרית. איזו אי הסכמה יש מאז גילויים? אילו דעות חדשות יש מאז שפורש לאחרונה השורש השמי צ.ק.ל? — תינוקיש 2006/07/01 18:57


ביאליק אמר לראבידוביץ כך: “כל ימי אמרתי שתשועה רבה תבוא לפילולוגיה העברית ע”י הארמית, הסורית והדומה להן. פירושו של אפשטיין למסכת כלים הלא נפלא הוא. כמה עבד שם. יש בתלמוד… שתי מילים - והנה הוא מראה שהן בסורית שמות סעודה, סעודה ראשונה והסעודה שלאחריה.“ (שיחותי עם ביאליק, שמעון ראבידוביץ')

גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/07/20 21:19

aluf/הצקלונות.txt · מועד השינוי האחרון: 2013/11/06 21:27 (עריכה חיצונית)