זו גרסה ישנה של המסמך! לחיצה על כותרת המסמך תציג את גרסתו הנוכחית.
“ואשא עיני ואראה, והנה איל אחד, עמד לפני האבל ולו קרנים; והקרנים גבהות, והאחת גבהה מן-השנית, והגבהה, עלה באחרנה: ראיתי את-האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה, וכל-חיות לא-יעמדו לפניו, ואין מציל מידו; ועשה כרצנו והגדיל: ואני הייתי מבין, והנה צפיר-העזים בא מן-המערב על-פני כל-הארץ, ואין נוגע בארץ; והצפיר, קרן חזות בין עיניו: ויבא, עד-האיל בעל הקרנים, אשר ראיתי, עמד לפני האבל; וירץ אליו בחמת כחו: וראיתיו מגיע אצל האיל, ויתמרמר אליו ויך את-האיל, וישבר את-שתי קרניו, ולא-היה כח באיל לעמד לפניו; וישליכהו ארצה וירמסהו, ולא-היה מציל לאיל מידו: וצפיר העזים הגדיל עד-מאד; וכעצמו, נשברה הקרן הגדולה, ותעלנה חזות ארבע תחתיה, לארבע רוחות השמים:” (דניאל, פרק ח' פס' 3-8)
צפיר-דניאל הוא צפיר-העזים שמופיע בספר דניאל. צפיר-עזים הוא תיש צעיר, שלפי התיאור יש לו קרן אחת בראשו, והוא מופיע מהמערב ותוקף את האיל בעל שתי הקרניים שהגיע מהמזרח. הפירוש הרווח לחזון המרשים הזה של דניאל הוא שהתיש מייצג את צבא יוון בראשות אלכסנדר מוקדון, שהביס את צבא דריווש השלישי מלך פרס ומדי, גדול המלכים שידע העולם, בשנת 333 לפני הספירה. הנביא דניאל מגדיל לעשות - לא רק שהוא חוזה את הניצחון הבלתי סביר הזה, שבו ניצח נער בן 23 ממאקדוניה את הצבא הפרסי הגדול עשרת מונים, אלא גם את מותו של אלכסנדר, וחלוקת ממלכתו לארבע בראשות קסאנדר, ליסימאכוס, סלווקוס ותלמי.
הדיוק המפליא של החזון גרם לחוקרים בני ימינו, יהודים קטני אמונה, לקבוע שספר דניאל נכתב בתקופת מרד החשמונאים, כ-160 שנה אחרי האירועים שהוא מתאר.
משמעות המילה “צפיר” לא ידועה לנו די צרכה. הפירוש המקובל (אליבא דרש“י), היא שהמיחלה קשורה
פוס, דג מלוח
