ישנו החלק שמחוץ לעולם, הוא החוק.

ישנו החלק שהוא העולם עצמו, הוא המלה.

ישנו החלק שבתוך העולם, הוא התבונה.

ישנו החלק בעולם, שאינו חלק מהעולם, אבל הוא האני של כל אחד.

שיניתי את השמות כדי להתאים אותם למה שמופיע בסטאטס. מין אבחנה בין שמות של קודש לשמות של חול. אם אתם בכל-זאת מעדיפים להשתמש בשמות הקודמים, אולי כדאי לשנות אותם גם בטבלה. חוץ מזה, העברתי את הדף לכאן. קצת מוזר שבדף “שלושת חלקי העולם” יהיו ארבעה חלקים, מתוכם רק על אחד ניתן לומר שהוא חלק מהעולם.

— אני 2007/06/13 02:21

אהבתי מאד את השינוי עם השם. החוק הוא מצוין. יהיה קצת מבלבל בהתחלה, אבל מאד מתאים לתפיסה הכוללת.

לגבי ארבעה חלקים ב“שלושת חלקי העולם”. אני מודע לזה. זה נעשה מתוך כוונה תחילה. הרביעי צריך להיות בחוץ, הוא מחוץ לעולם כפי שהוא נתפס, אך הוא חלק ממנו. נסח את זה איך שתרצה, אבל הוא בדיוק החלק היתר או השארית. לך קרא קצת גרמנים ביזררים משנות השלושים (מה שמו הממשיך של פרויד) וצרפתים מודרנים ובמיוחד את הפוץ הזה דרידה, ואז תחזור לכאן מוכן יותר.

נ.ב. יהיה נחמד להשאיר את הדיון הזה כאן למען העתיד. הוא חלק מהותי מההגדרות השונות. אנא אל תמחוק אותם. (אני מדבר פה אל האני שלי כמובן.

— ההוא 2007/06/13 13:18