סבתא בישלה דייסה נתנה ל… ול… ול… ורק לאילנית עם החצ'קונים לא נשאר  אז היא הלכה והלכה והלכה עד שהיא מתה ברעב.

זאת הגרסה שלי לסיפור שאבא סיפר לי שהיתי ילד, הוא תמיד היה הורג את אימא ברעב, ואומר “זה כי היא לא הכינה לי ארוחת ערב”, אני הייתי עושה את עצמי נרדם, ואז הייתי שומע את אימא חוטפת, זכוכיות נשברות, צליל עמום של ראש בדלת, אימא צועקת, אימא בוכה, אבא גורר אותה כנראה לחדר שינה, קצת יותר שקט, יש רעשים חלשים יותר אימא כואבת בשקט יותר, אני שם על האוזניים מנגינה צורמת בקלטת שאבא נתן לי, יש קצב אחיד של דפיקות על הקיר, זה מרגיע אותי, אני נרדם.

אנחנו לא מדברים עליו יותר ,על אבא, אני לא ממש זוכר את הלילה שהוא עזב, תקופה ארוכה אימא אמרה שהוא חזר מעבודה אחרי שהלכתי לישון, בשלב מסוים הפסקתי לשאול, הייתה עוד תקופה שהיתי שואל את עצמי, אם אבא לא אוהב אותי יותר, איך הוא עזב אותי , והזמן עבר והזיכרון על אבא דעך, שמעתי את אימא מספרת שאבא מצא לעצמו אישה אחרת ועזב, אבל אימא משקרת אני יודע שהיא משקרת, היא עושה קנאקים באצבעות שהיא משקרת.

יום אחד שאלתי מה עם אבא ואיך זה שהוא לא רוצה לבקר אותי, אני אפילו לא יודע מה היא ענתה הקנאקים הדהדו בראשי כמו פטישים 1000 קילו על טוף בגודל עזריאלי (הבנין). אז הפסקתי לשאול.

גם אני עושה קנאקים שאני עצבני, אני לא יודע מתי נדבקתי מאימא, אולי זה תורשתי, אבל כשאני עושה את זה אני חושב על אבא “סבתא בישלה דייסה…” אני מזמזם.

אני בדרך לבית של אילנית עם החצ'קונים היא תשלם ביוקר, הגעתי לבית הספר היום וכולם צחקו עלי, אילנית סיפרה להם איך אני וקובי ברחנו, היא אמרה לכולם שעשיתי פיפי במכנסים. כולם צחקו עלי, וקראו לי פישר, אז ברחתי הביתה.

אימא של אילנית עובדת עד 16:00 ואבא שלה בכלל חוזר בחושך, אני אראה לה מזה.

דפקתי בדלת אילנית פתחה את הדלת מופתעת לראות אותי, דחפתי אותה ונכנסתי, “אני עשיתי פיפי?” צעקתי וטרקתי את הדלת אחרי. הכנסתי לה סטירה , אבא לא השאיר סימנים על אימא, אבא נתן מכות עם יד פתוחה, אילנית בוכה, אילנית צועקת, אני שובר כלי זכוכית על הרצפה, דופק את הראש שלה בדלת של השירותים, גורר אותה לחדר של ההורים שלה. קצת יותר שקט, יש רעשים חלשים יותר אילנית כואבת בשקט , אני שם על האוזניים אוזניות ושומע ב-MP3 את אותה מנגינה שהייתה בקלטת של אבא, הורדתי מהאינטרנט את המנגינה של ברג אלבן הוא הביא את הקלטת הזאת איתו מגרמניה,יש קצב אחיד של דפיקות על הקיר, זה מרגיע אותי.

אני הולך הביתה בחזרה, מזמזם “סבתא בישלה דייסה…”

נכתב ע“י ג'וליאן

לדף הראשי

~~DISCUSSION~~