בעולם, א' אינו תמיד הסיבה ל ב'.

כאשר אציל פועל על העולם הוא משנה אותו, קדימה ואחורה בזמן. העולם נהיה שונה. לכאורה אפשר להגיד שיש כאן סיבה ומסובב, רק אין זה כך. כיוון ששתי הפעולות קורות במקביל, ורק זכרונו של האציל שומר על הקשר.

יתכן שאתה תשב בשדה התעופה, וכתוצאה מפעולת אציל במקום אחר, לפתע כל זכרונך ישתנה, ואתה כבר על הטיסה. והסיבה שאתה על הטיסה, היא שהטיסה יצאה מוקדם מכרגיל. וזה מכיוון ששבוע הבא מתוכננת שביתה בשדה התעופה. אתה על טיסה מוקדמת - לא בגלל שהאציל הפעיל כח, אלא בגלל השביתה (ונכון שאציל הפעיל כח).

ואין שום דרך לבדוק שהעולם היה אחרת פעם. כי הוא עכשיו כזה.

עד כמה שאתם יודעים, הטענה היא שלא כאשר אציל פועל הוא משנה את העולם. אלא יש שתי עובדות: אציל מפעיל כח. קיים עולם שיש לו סדר פעולות שקרה. ויתכן שיש עוד עובדות דומות. יתכן שהעולם שונה על ידי המחוקק, והאציל קולט את זה, כאילו הוא הפעיל כח. שהרי עם העולם השתנה, יתכן שגם המוטיבציה שלכם לכאורה השתנתה גם.

יתכן שכל דקה בחייכם העולם השתנה. נכון שהזכרון שלכם אינו מצביע על כך, אבל גם הזכרון הוא חלק מהעולם, ולכן הוא לא בהכרח תמיד יזכור כאשר שינוי קרה גם בו.

מוחו של האדם אוהב לאסוף מידע ולייצר ממנו סיבה ותוצאה. כאשר הוא מגיע למאורע, אותו הוא מנתח, תתקיים אצלו סדרת הנחות בהקשר זה: 1. לכל מאורע יש הסבר שמקדים אותו ומוביל אליו. 2. אם נדע את כל המאורעות הקיימים - נוכל לדעת הן את כל הסיבות להם, והן את כל התוצאות שהם יצרו.

אני אזכיר לכולם שניוטון הביא שלושה חוקים חביבים לעולם, שלושה חוקים (וקבוע אחד) שהגדירו כיצד כל פיסת חומר תפעל. ההנחה (לאורך שנים רבות) הייתה שאם אדע, לגבי כל חלקיק את המהירות והכיוון הנוכחיים שלו, אזי עם מחשב מספיק חזק, אוכל לדעת כל מה שקרה לפני שלושת אלפים שנה, וכל מה שיקרה בעתיד (נניח עוד אלפיים שנה). עד היום אנשים רבים מאמינים בכך שזה אפשרי.

שני ההנחות שנתתי מעלה, הם הנחות שמלוות את המח המדעי, ובצורה עקיפה, את מחשבת בני האדם בתרבות המערבית מזה שלוש מאות שנה.

ההנחות האלו לא עומדות במבחן הכוחות של האצילים. כאשר טליה מחליטה לשנות ברמזור אור אדום לירוק, העולם כולו משתנה כדאי להכיל אותה. יתכן ש: 1. המחשב ששולט ברמזור מכיל באג, שבדיוק עכשיו קרה, ועוד שבועיים יפטרו את משה כי היא אחראי על הבאג הזה. 2. פרס החליט לבקר את פרץ, והמשטרה, כבר מזה שבוע לחוצה, וכך היא העמידה 100 שוטרים שישלטו בתנועה והיא דואגת לירוק תמידי בשבילו, ובטעות זה מגיע לרמזור הנוכחי בדיוק כשטליה בו. 3. כל התנועה בתל אביב זזה עשרים שניות קדימה מבחינת הרמזורים, וכך כרגע בדיוק ירוק.

נכון שמבחינת טליה, יש סיבה ותוצאה - היא רצתה ירוק, נהיה ירוק. ונכון שמבחינת העולם יש סיבה ותוצאה - פרס החליט לסוע, ותל אביב שותקה.

אבל אין לטליה שום אפשרות לדעת כיצד המאורע יקרה. היא לא יכולה לחזות לא את העבר ולא את העתיד. למעשה כל פעולה שטליה תעשה, תשנה מהותית את כל העולם, וכך אף גורם לא יכול לחזות מה יקרה. העולם כולו שונה.

כל אציל שפועל בעולם (ויש איזה אלפיה כזו), משנה את העולם כל פעם שהוא מפעיל את הכוחות שלו. העולם כל פעם מקבל עבר ועתיד חדשים לחלוטין שאין דרך לדעת מה הם. אומנם יש איזה שהיא יציבות בעולם, ולרוב הוא לא משתנה מהותית, אבל גם זה קרה (ראה את מלחמת הפרחים האחרונה).

לכן, קיימת סיבה ותוצאה בצורתה המינורית, אבל אין סיבה ותוצאה בצורתה החזקה (והיותר מקובלת תפיסתית).

כמובן, שכל האמור מעלה אינו נכון בעולמנו שלנו. לפחות לא כאשר אנו מכניסים אצילים ומחוקקים לתוך העולם. קיימות השלכות פראקטיות רבות שאצילים חווים. בינהן: 1. לא ניתן לחזות את התוצאה של פעולה האציל, מעבר למשפט אותו הוא מבקש לייצר.

2. העולם, לעולם לא יחשוד ולא יהיה מסוגל לזהות פעולה של האציל לטובתו, כי תמיד העולם מסתדר מחדש וההיסטוריה החדשה היא הנכונה לו (כל עוד לא הושקעו אחוזים). מבחינת העולם, האציל אינו אלא אדם רגיל ולא ניתן לדעת על קיומו. פעולת האציל תמיד תהיה לתוך העולם, וגם אם תעשה מול פרצופו של יצור תבונה, יצור זה לעולם לא יהיה מסוגל לקלוט פעולה זו. (זו מסקנה טרצנדטית לאדם)

3. שעתיים לאחר מאורע שאציל עשה, אין שום גורם שיוכל לדעת שהעולם השתנה (במגבלת אחוזים, עוצמת הדבר, מרחק אצילים אחרים מהמאורע).

בדקו בהמציאות הדביקה

_{אני 2007/07/29 12:15}

לדעתי, אין שום הבדל בין העולם שלנו לעולם המשחק באספקט הזה.

אין לנו שום תפיסה נקייה של קוזאליות, ואין שום דרך להוכיח סיבה ומסובב - מה גם שמעצם הנחת סיבה ומסובב צצות כמה בעיות רציניות. השיטה המדעית, המניחה קוזאליות, ואולי התפיסה האנושית עצמה, מתבססת על קורלאציה סטאטיסטית בלבד, וככזו היא בדרך-כלל עובדת. ניוטון, כפי שמישהו טרח לציין - טעה.

כחות אציליים משפיעים על התבונה, ואנחנו יכולים להשתמש בכחות אציליים כדי לאבחן את התבונה, ולהסיק מסקנות נכונות סטאטיסטית על הכחות האציליים ששינו אותה. זו המראה שמאפשרת לעין לראות את עצמה.

_{ההוא 2007/07/29 15:06}

להוא,

אני אענה לך בקרוב על האמירה האחרונה, אך היכן הקישור לכאן? אתה העלמת אותו מהחוקים, וככזה יש לנו חתיכת מידע שאינה מחוברת לוויקי בצורה שאפשר להגיע אליה… זה דיון ואמירה שמאד חשוב לזכור, ואתה מעלים את ההקשר. למה?

_{ההוא 2007/07/29 15:54}

אין לנו שום דרך להוכיח קיום או אי קיום של קוזאליות. זה נכון. ומה שאני מסתמכים עליו הוא קוזליות סטטיסטית. גם זה נכון.

בו בזמן, הקוזליות הזו עובדת, ועובדת טוב. רוב העבודה המדעית, חוזה את התוצאות, ומצליחה להפיק תוצרים בעלי תועלת שעובדים לרוב (ראה מחשב - שדורש עמידה בקוזאליות).

לכן קוזאליות עובדת. ולא באמת מעניין אותי אם היא קיימת או לא קיימת. אם היא סטטיסטית או מה שלא יהיה. היא עובדת ואנו יכולים לעבוד איתה, ובצורתה המלאה (ניתן לחזות איתה כיצד במחשב, יעלה המידע מההארד דיסק)

לגבי אצילים, קוזאליות עובדת בצורה המיידית (טליה משנה רמזור לירוק), אך אינה עובדת בצורה המלאה (טליה לא יכולה, או לפחות זה נראה שאינה יכולה - לדעת מה קרה לפני שניה בעולם, שגרם לרמזור להיות ירוק).

_{אני 2007/07/29 17:08}

בינתיים קוזאליות עבדה לנו יופי גם על אצילים, כי מנקודת המבט שלנו ההסבר האצילי (המודל האצילי, אם תרצה) הוא הסבר מתקבל על הדעת שמתאים לנתוני החושים שאנחנו מקבלים (הן באופן תבוני והן באופן אצילי). בקיצור - הקוזאליות מתנהגת בדיוק כמו בעולם.

אני נזכר בסיפור של ריצ'ארד פיינמן על טיפוס שאמר לו: “תסתכל על השמש. הרי ממש אפשר לראות שהיא עומדת במקום ואנחנו מסתובבים סביבה. אני לא מבין למה לקח למין האנושי כל-כך הרבה זמן לעלות על זה”. תגובתו של פיינמן היתה: “ואיך היו נראים הדברים לו השמש היתה חגה סביב כדור-הארץ?”

בקשר לקישור שמחקתי מתוך חוקי העולם, הוא פשוט לא היה שייך. זה אינו חוק של העולם, אלא הסבר נוסף לעניין העין. זה לא אומר שהדף יתום. כשלוחצים על השם של הדף, בפינה השמאלית-עליונה, מגיעים לרשימת הדפים שמקשרים לדף הנוכחי (אלא אם הדף הנוכחי הוא תגובה, ואז עוברים לדף המוגב, שזה קיצור שהכנסתי למען הנוחות), ואני תמיד בודק את הרשימה הזו כשאני מעלים דברים.

בכל-אופן, הקישור היחיד כרגע הוא מתוך דף תגובות של העין לא רואה את עצמה. אולי שווה להכניס קישור נוסף בדף עצמו.

_{ההוא 2007/08/01 16:01}

לקח לי זמן מה לנסות ולהגיע לכדאי הבנה מה הטעות המהותית כאן ואני אנסה להסביר את זה מזוית אחרת.

אם הייתי מנחה רע, אשר מתעלל בשחקניו (במקום המנחה האהוב והאהוד, החנון והרחמן שאני, שתמיד תומך בשחקניו בשעות הקשות) הייתי מציג את העובדה הבאה:

נניח שטליה מגיע לרמזור אדום ומשנה אותו לירוק. העולם כולו משתנה, פרס עובר כאן בירוק (עם משטרה לפניו ומאחוריו), וכך טלילה נתקעת במקום בפקק במשך שלוש שעות, עד שהכל יתפנה. שים לב שטליה לדוגמא לא יכולה לשנות שפרס לא יעבור (כי פרס אולי שייך לפוליטיקה ולא לטכנולוגיה. מרגע ששינוי כזה קרה, הוא קרה. שינויים אפשריים רק בתחום האצילות).

המסקנה היא שלמרות שטליה יכולה לחזות ארוע, היא לא יכולה לחזות מה שהארוע יעשה (או עשה) בעולם בעבר עד לפני זמן אינפיסטימלי ומזמן איניפסיטימלי והלאה. ומכאן בעיית הקוזאליות. היכולת לחזות מה יקרה ברמת אירוע על זמני (חסר זמן) הוא לא שווה ליכולת לחזות מה יקרה בעולם במגבלות הזמן (קדימה ואחורה).

כאן, מהותית, אין שום אפשרות לחזות את כלל התופעה בצורה יעילה (ולא מעניין אותי האמת או המוחלטות, רק הקוזאליות היעילה).

אני מקווה שאני ברור יותר. והדיון הבהיר לי את הטעות הקאטגורית (במובן הקאנטיני) שבצעתי בעולם עצמו.