כלים של משתמש

כלים של אתר


aluf:archive

תוכן עניינים

11/6/06

מרב, בבסטר, ברוכים הבאים לויקי של “פרויקט אלוף בצלות ואלוף שום - הספר המוער”.

כאן נוכל לכתוב הודעות אחד לשני ולהתחיל לעבוד כמו שצריך על הטקסט.

כרגע הויקי פתוח לצפיה על-ידי כולם ולעריכה על-ידי כל מי שנרשם, אם נראה שזה לא עובד נוכל לשנות את זה. ברגע שאתם תרשמו אני אתן לכם הרשאה להעלות קבצים.

ישראל לוין 2006/06/11 18:28

טוב, הנה כמה לינקים שעשויים להיות שימושיים:

ישראל לוין 2006/06/11 19:08

שימו לב שהטקסט חסר ניקוד. פשוט נורא לא נח לעבוד עם ניקוד בתוך הויקי, על-אחת-כמה-וכמה מתוך שועלש. לאף-אחד אין בעיה עם זה, נכון?

בכל-מקרה, כתבתי סקריפטון בפייטון להסרת ניקוד, אם אתם צריכים. כרגע הוא לוקח קובץ בשם 1.txt ויוצר ממנו קובץ ללא ניקוד בשם 2.txt - בהצלחה.

מישהו יכול לשים את הידיים המטונפות שלו על החיבורים הבאים?

  • שמיר, ז' (1993). המסכה המבודחת ופניה הרציניים: עיון ב'בדיחה העממית' של ביאליק 'אלוף בצלות ואלוף השום'. סדן: מחקרים בספרות עברית. 1, 201-173.
  • שמיר, ז' (1994). המקאמה כקנקן ישן-חדש: הנסיבות שעל רקען חיבר ביאליק את “אלוף בצלות ואלוף שום”.‫ בקורת ופרשנות. 29, 74-67.

ישראל לוין 2006/06/11 19:54

יש מצב שתעודת העיתונאי שלי אוכלת בספריית סורסקי. נבדוק בשלישי בבוקר.

בבסטר 2006/06/11 20:06

אין וויקיוויקי וויזיוויגי?!

אולי לא נשפות קומקומנו בפרהסיה? תכננתי לצאת לפנסיה מכספי התמלוגים!

גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/06/11 22:48

15/6/06

תראו, מצאתי כאן (קישור כמוס לפרה ולסוס) סיפור קצר שמופיע בתור “סיפור שסיפר יהודה ליאון במועדון מספרי הסיפורים”. מין גירסא עממית ל“אלוף בצלות” (ואיך אמר ר' לרר:
“the reason most folk songs are so atrocious is that they were written by the people”)

טוב, עכשיו שכולנו כאן אפשר לפתוח דף חדש. ההודעות הקודמות הועברו לארכיון (למרות שהן זמינות גם דרך דף הגרסאות הקודמות).

אחד ריש לקיש העלה לסדר הלילה הצעה לסגור את הויקי מפני עיניים זרות. בעוד שיקול התמלוגים לא ממש תופס, יש משהו גם בלא להראות לחמורים חצי עבודה. מה אומר התינוק?

באשר לויזיויגיות, אני לא מכיר שום-דבר שעושה את זה כמו שצריך, בטח לא בעברית, ואפילו לו היה - ויזיויגיות היא תפיסה נפסדת. אנחנו עורכים, מארק-אפ זה הקונץ שלנו!

ועוד דבר אחד קטן, כדאי לבדוק את דף השינויים האחרונים מדי-פעם. ולו רק כדי לגלות איך התינוק מייצר לו דפים עם שמות מוזרים שלא קשורים לשום-דבר.

אב-בלי-יעל 2006/06/12 00:27

וויזיוויגיות היא גישה נפסדת, אני מסכים. אבל הביטוי וויקיוויקי וויזיוויגי פיתה אותי, ומי אני שאתנגד לפיתויים. כמה הרבה הספקתם לעשות, ואני תקוע בשאול תחתיות… (אפילו את השמוליק לקחו לי). אבל לא התכוונתי שכבר נאסוף פרשנויות, חשבתי שאנחנו רק אוספים נושאים אותם יש לחקור ולשנות. מוקדם עדיין מכדי לפרשן — הלא כן?

גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/06/12 07:16

אפכא מסתברא! היום קצר, והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק. אז אם לא עכשיו, אימתי?

אב-בלי-יעל 2006/06/12 10:43

התינוק גם מסתייג מהוויקיות ההמונית. זה יכול להיות מפעל יפה, אבל אין לי כח לקרוא את כל מה שמומחים-בעיני-עצמם-לביאליק יתחילו לכתוב פה. אהמ, פרזנט קומפני אקסקלודד. לגבי הפרשון תוך כדי איסוף, למה לא בעצם? מה רע?

תינוקיש 2006/06/12 10:49

רגע, אגע, אנחנו לא מדברים על המוניות, לפחות לא בינתיים. אף-אחד לא יודע על הויקי הזה ואנחנו לא מפרסמים אותו. אבל לסגור? לנעול מידע? למה לנו הקארמה הרעה הזו?

בואו נפריד שני טיעונים שונים. מרב רוצה (אם אני מבין נכון) לכסות ערוותו, כלומר למנוע קריאה, ואילו הינוקא רוצה למנוע כתיבה.

למרבל אני אומר שכל מה שנכתב כאן כדאי וטוב שיהיה זמין לכל דכפין, וחוץ-מזה, אם כל העולם רואה לנו (אפילו אם זה רק בתאוריה) יש סיכוי טוב יותר שנשמור על רמה גבוהה.

לינוקא אני אומר שרק מי שירשם יוכל לכתוב ורק כל-זמן שזה ימצא-חן בעינינו. בוא נפתח את הדיון הזה מחדש כשהוא יהיה רלוונטי, כמו למשל כשעוד מישהו ינסה לכתוב כאן.

אב-בלי-יעל 2006/06/12 11:07

מרב הביא סיפור מויקרא רבה שנראה לו קשור. אני בספק.

אב-בלי-יעל 2006/06/12 11:45

פהפה, ראשית, יש דמיון לא מבוטל. כאן גם כאן האיש מקבל זהב תמורת דבר פעוט (אתרוגים שהתינוקות קלקלו), מכיוון שבמדינה אליה הגיע אין כזה פרי. לא הייתי מרחיק לכת לאמור שאבוא“ש מבוסס על זה, אבל בהחלט יש דמיון וראוי להביא ציטוט. ומן הסתם הסיפור היה ידוע היטב לביאליק ולא בלתי סביר שהשפיע עליו. חוץ מזה זה סיפור לא רע, שלקח בצדו, ואם בסיפורים עסקינן.

לגבי שאלת הפומביות, אני לא רוצה להישמע איש חמדן ורע לב, אבל הכוונה שלי הייתה לפרסם את זה בסוף העבודה. לפרסם משמע להדפיס ולמכור. אין לי בעיה שזה יהיה גלוי באינטרנט (כי מי שיירצה לקנות כזה דבר יקנה אותו כך או כך), אבל אחרי הכתיבה והעריכה וההוצאה לאור, לא לפני, ובטח לא תוך כדי. לא נאה בכלל בעיניי לחשוף עבודה בתהליך, כולל לבטים, מחלוקות, ושגיאות גסות יותר או פחות.

וחוץ מזה, אני מתפלא שלא חשבת על כך, ניסוי הוויקיפדיה של ינוקא ושלי מוכיח שכל טעות שנכתוב כאן מיד תאונדקס על ידי גוגל, תשוכפל למקומות אחרים וחוזר חלילה. זה יגרום לזיהום סביבתי סמנטי.

גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/06/12 13:43

מרבלמאן יקר, אל תדמה בנפשך שכל ויקי סתמי שנפתח על קורקי הוא ויקיפדיה. אף-אחד לא מאנדקס אותנו, אף-אחד לא מעתיק מאיתנו, דאממיט, אף-אחד לא קורא אותנו. אנחנו לא מלונקקים משום מקום ואנחנו אפילו לא נותנים ריפרר כשאנחנו לוחצים על לינקים חיצוניים. אנחנו נמצאים בחלק הקרחון שמתחת למים, ברשת האפלה.

ברמה התאורתית אין שום סתירה בין הפרסום והכסף לבין גילוי הלבטים והשגיאות, להיפך - יותר עיניים על השגיאות שלנו כאן ידאגו לפחות שגיאות בפרינט ולמוצר בעל ערך רב יותר. ברמה המעשית, כפי שכבר אמרתי, אף-אחד לא קורא אותנו עדיין. בוא נפתח מחדש את הדיון הזה כשהוא יהיה רלוונטי.

הטיעון היחיד שמחזיק מיץ-אתרוגים הוא טיעון חשיפת הערווה, וראה תשובתי מטה.

באשר לסיפור האתרוגים אני מקבל את הערותיך בהכנעה. אכן, יש קשר. אולי אפילו יש מקום להכניס לספר. בטח שיש מקום להכניס לויקי.

אב-בלי-יעל 2006/06/12 14:41

הער לערער פפינוב, יש פה עוד איזה עניין. מטבעה, הוויקיות מושכת אנשים טובים ובעלי זמן פנוי. הראשון יגיע מתישהו, והוא יהיה אדם נחמד וטוב. כנראה מכר. אם רק אז נחליט שלא מתאים, מה נעשה בו? נסלקהו? נגיד “אוקי, אתה וזהו”? זה משהו לחשוב עליו דקה לפני שמגיעים לגשר.

תינוקיש 2006/06/12 15:34

מישהו תהה איך ביאליק היה יכול לכתוב כך, ממעמקי היידישקייט, על מאכלים כל כך לחלוטין לא כשרים? צלופחים, למשל? אולי זו הסיבה לבשר המבושל בחלב צפורים? זה אומר דרשני.

גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/06/12 23:15

אני לא חושב שהנסיך שלנו יהודי ובטח שתושבי אי-הפלאים אינם יהודים (הם לא אוכלים שום ובצל), אז אנחנו מסודרים עם הכשרות.

בקשר להערה של התינוק, אני מסכים. מבחינתי רק שלושתנו נמצאים על הכריכה של הספר. השאר יכולים לעזור ולייעץ, אבל הם נשארים בעמוד התודות.

אב-בלי-יעל 2006/06/13 18:17

לא הייתי פוטר סתם כך את בעיית הכשרות. למשל, מדוע בעולם הבא אוכלים לוויתן שאינו כשר? האם זה מפני שחז”ל חשבו שלוויתן הוא דג? האם המילה הזו בכלל ייצגה את אותה חיה שאנו קוראים לה כך היום? האם אחרי יום הדין יהיו בטלות המצוות המעשיות?

אני צריך לבדוק את זה.

גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/06/13 20:14

אתה מערבב שני דברים שונים.

  1. הסעודה שבסיפור אינה כשרה ולא צריך לה להיות כשרה.
  2. הסעודה שמזמן הקב“ה לצדיקים לעתיד לבוא כשרה ע”פ הגדרתה ויש אפילו פוסקים שהכשירו את הלויתן של ימינו (whale) על-סמך כשרותו הברורה של הלויתן האגדי (leviathan, עליו נאמר, בפרשנות לדברי איוב, שיש לו סנפיר וקשקשת כדמפרש).

כמובן שהלויתן האגדי אינו היונק הימי המוכר לנו, ממש כפי שהתנין אינו קרוקודיל והראם אינו בהמה דקה והבהמות אינו היפופוטם. אלו תפלצות אגדתיות שעיקר ההתיחסות אליהן בספר איוב בקטעים שנגנבו בבירור ממיתוסי בריאה עתיקים שאינם יהודיים בהם אל אחד מכניע אלים אחרים (כמו מרדוך שמכניע את תיאמת/תהום באנומה אליש) כדי לברוא את העולם.

אב-בלי-יעל 2006/06/14 01:23

מרב, נתתי לשני היוזרים שלך הרשאה להעלות קבצים. אפשר למחוק אחד מהם כדי למנוע בלבול?

בנוסף, יש ניימספייס חדש (ניימפספייס זה כמו דירקטורי) שנקרא secret שפתוח רק לנו. כדי ליצור בו דפים פשוט הקדימו לשמם את המלה secret ונקודותיים. הנה דוגמא.

אב-בלי-יעל 2006/06/14 01:35

חה. כדי שלוויתן יהיה כשר בזכות סנפיר וקשקשת, הוא צריך להיות דג. דג אני אומר לך! אם כך אני רוצה הוכחה שצלופח גם הוא כשר כדי שתנוח דעתי. וחוץ מזה, מהם קברנון ושפרנון?!

תמחק את הלוזר שאני לא משתמש בו.

אני חושב שאנחנו מתקדמים בקצב לא רע בכלל. אחרי שאעבד את שני המאמרים אהיה בכיתה ב', ואחרי שאקח את ארבעת הספרים שמצאתי בספריה בת“א ואקרא אותם אהיה בכיתה ג'.

שאלה חשובה: האיורים של גוטמן, מה מצבם המשפטי? יש לך מישהו שמבין בזה שאתה יכול לשאול אותו? אני אשאל את ברטוב אם אפגוש אותו היום בעבודה. אפרופו אני חושב שברטוב הוא סופרהירו בתחפושת. קודם כל, יש לו מבנה גוף כזה. הקובר שלו כאיש תכנה מפוקפק מאד, הוא מגיע לעבודה בשעות בלתי סבירות, והשם… “בר-טוב”, פחחחחח, לא יכולת למצוא משהו פחות אובוויעס?!

נוסף על כל אלה, יש לו אישיות קצת פוצית שמזכירה לי מאד את סופרמן. אתה חייב להודות שסופרמן הוא פוץ שלא מהעולם הזה.

גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/06/14 09:06

גם זו שאלה לא רעה, אם תביט בכתובים תראה שאף-אחד לא מדבר על דגים, רק על סנפיר וקשקשת (ואם תעיין בפוסקים, תראה שבד”כ מתעלמים לחלוטין מעניין הסנפיר ורק הקשקשת משנה - דג עם קשקשת שאין לו סנפיר מניחים שהסנפיר שלו נפל כשתפשו אותו). ובקשר לצלופח אתה שוב מבלבל את שתי הסעודות. הצלופח מופיע בסעודת הגויים שבסיפור, לא בסעודה הכשרה בעוה“ב.

קברנון ושפרנון הם דגים. אף-אחד לא יודע אילו. נראה לי שהיום משתמשים בקברנון כשם לגובי, אבל אני די משוכנע שלביאליק לא היה דג ספציפי בראש כשהוא כתב את זה.

אה, וברטוב, סופ, סביר מאד. אני לא מסכים עם עניין המבנה-גוף, אבל אולי הוא סופ במעבדה. וכמובן, סופרמן הוא פוץ לא נורמאלי.

אב-בלי-יעל 2006/06/14 10:45

16/7/06

אתה מבין, לדעתי הסעודה כולה (של מטה, לא של מעלה) חייבת להיות כשרה, והקושי היחידי הוא הצלפח. את שאר המאכלים אפשר להכשיר עם קצת רצון טוב, אפילו את הבשר המבושל בחלב ציפורים. שים לב מה אין בה: אה חאזער, גבינות, חמאה, וכו'. אה שווינעריי מיט קיין חאזער. חה!

ואם רק קשקשת חשובה, מה לגבי נחש מים? כשר? הא? הא?!

בשלב הזה אני לא מסתפק בתשובות סתמיות. מה שנראה לי חשוד אני רוצה להעמיק בו: “בר לקישא כי הוה אמינא מילתא הוה מקשי לי עשרין וארבע קושייתא ומפריקנא ליה עשרין וארבעה פרוקי וממילא רווחא שמעתא.”

גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/06/14 11:20

ראשית, למה להניח שהסעודה כשרה? אחרי הכל זה ביאליק, ואם הוא לא הכניס אה חאזער עם חמאה זה כנראה רק בגלל העורך שלו. שנית, איפה המאמרים, זוקס? אני משתוקק כבר לקרוא אותם.

תינוקיש 2006/06/15 13:52

  1. נחש מים אינו דג, אז אפילו אם לפי הכתובים הוא היה כשר-למעט-סנפיר, הפוסקים אפילו לא יסתכלו לכיוונו. הוא שרץ.
  2. כמו שהבב אומר, למה אתה חושב שהסעודה חייבת להיות כשרה? מי בדיוק שומר שם?
  3. מוטב תשגיח היטב שאתה הולך בדרכי ריש-לקיש ולא בדרכי ר' ירמיה.

בעי ר' ירמיה: רגלו אחת בתוך נ' אמה ורגלו אחת חוץ מחמשים אמה מהו? ועל דא אפקוהו לרבי ירמיה מבי מדרשא1), ורש”י מסביר: “על דא - על שום שהיה מטריח עליהם”. ואמר רב אחא בר יעקב: עד כאן הביאו רבי ירמיה לר' זירא לידי גיחוך ולא גחיך2).

אב-בלי-יעל 2006/06/15 14:09

איך אני מעלה קובץ? למה אי אפשר לקבל תשובה בבית הזה.

אוקי, אני מניח שזה עובד ושייקח לי קצת זמן לעלות על איך בדיוק.

תינוקיש 2006/06/15 14:47

“מעשה בבית הכנסת של טבריא שנחלקו ר' אלעזר ור' יוסי עד שנקרע ספר תורה בחמתם, והיה שם ר' יוסי בן קיסמא, אמר תמה אני, אם לא יהיה בית-הכנסת זו עבודה זרה - וכן היה.”

גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/06/16 10:13

מאמר ראשון כאן.

גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/06/16 19:47

ואיך מוחקים קבצים?

גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/06/16 20:03

והרי מבזק שהגיע זה עתה: אגרות ביאליק בידינו. פרטים בהמשך.

תינוקישקיש 2006/06/24 01:48

ויש מכתב בחרוזים מעגנון???!!!

גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/06/24 09:24

טוב, יש בעיקר, או ליתר דיוק רק את האגרות שביאליק שלח. ובאופן ענייני יותר: ב-10 בפברואר 1928 ביאליק מוסיף נ“ב למכתב ששלח לעגנון, בזו הלשון:

“נ. ב. שלום וברכה לאסתר ולילדים, מצרף אני לברכה זו שתים ממחברותי האחרונות. יקראו הילדים ויתענגו”.

ב-28 בפברואר ביאליק שוב כותב:

“יקירי עגנון! הפעם רואה אנכי, שכחך יפה בחרוזים מכחי. יישר כחך וירבה חילך, ויהי עמך אלך, ואני העני והחלכה, אסורה מן החרוזים ואלכה, ובפרוזה פשוטה כוחי אנסה, ואכתב כמוך סיפור המעשה, אולי אצליח - א קשיה א מעשה!

ואשר ל'קיקיון דיונה' ושיר השירים לרשב”ג הוצ' שניאור זק”ש, חטוף וקנה בשבילי, אף כי המוכר רבה במחירם. מה לעשות לאנשי החמס?

והנני המנשק אותך ואשתך וילדיך (אשתך - אגב גררא נקטינא)

ח. נ. ביאליק

נ. ב. שלום לך ר' שלמה מרדכי! (אביר: הבן של עגנון) מכתבך יפה, אי, אי, אי, והציור נפלא, ממש כמו חי. עכשיו די לי לכתוב, די, כי השעה מאוחרת ואין לי פנאי. היה ילד טוב אמן, הלואי!“

תינוקיש 2006/06/24 22:41

קיין שייסה!!!

איך משיגים המכתב מעגנון?

גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/06/25 10:25

כל הכבוד לכם. בחיי.

וכדי למחוק דף פשוט לוחצים על עריכה, מוחקים את כל הטקסט ושומרים.

אב-בלי-יעל 2006/06/27 06:52

עיבודים לאלוף בצלות.

תינוקובסקי 2006/06/29 19:47

מאיפה…? איך…? וואו.

מה לגבי העיזבון? יש לנו מושג עם מי לדבר?

גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/06/30 10:18

תינוק-איש, אולי לאחד את עשרה דברים נאמרו בשום עם בצלים ושומים? פהפה, איך זה יהיה בספר? אנחנו רוצים להזין את זה למכונה ההיא של גוטנברג, ואיך נהפוך את ההיפר-טקסט להיפו-טקסט?

גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/06/30 10:23

שלחתי למוזיאון נחום גוטמן בקשה להשתמש באיורים של גוטמן מ-“ויהי היום”. נחכה מספר ימים לתשובה. רציתי לדון בשאלה מה עושים אם הם נותנים תשובה שלילית. אנחנו בהחלט כן זקוקים לאיורים כלשהם, ברור שרצוי המקוריים, אבל אפשר מבחינתי לייצר חדשים, אפילו “דומים” לאיורים של גוטמן. דעתכם?

גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/07/04 15:38

כדי להפטר מתוכן העניינים יש לכתוב ~~NOTOC~~ באיזה מקום, כמו פה.

אב-בלי-יעל 2006/07/04 21:01

נראה לי שיועיל לפנות עם הבקשות האלה רק כשיש לנו מה להראות. אחרת, מה ישכנע אותם?

תינוקיש 2006/07/06 22:24

אני עדיין לא יודע איזה מין אנשים אלה ומה האג'נדה שלהם. אם הם חמדנים, הם ירצו כסף. אבל יש גם כאלה מנהלי עזבון שהאג'נדה שלהם היא לפאר את שמו של המנוח, ואז הם יתנו רשות לכל דבר שמתאים לפרופיל היחצנות שלהם. ואולי זו זקנה גחמנית שעדיין לא שמעה על האינטרנט ויהיה צריך לבקר אותה בבית אבות ולצעוק חזק לתוך המכשיר שמיעה.

גדזוקוס ארכיליסטימוס 2006/07/08 09:49

1)
בתרא, כ”ג, ע“ב
2)
נידה, כ“ג, ע”א
aluf/archive.txt · מועד השינוי האחרון: 2013/11/06 21:37 על ידי dm